צו מבנה מסוכן – מה עושים, לפי עירייה

מה זה בעצם ״צו מבנה מסוכן״?

״צו מבנה מסוכן״ הוא הכינוי המקובל להודעה או להכרזה שהעירייה שולחת לבעלי בניין, אחרי שמהנדס מטעמה בדק את המבנה ומצא בו סכנה לדיירים, לעוברי אורח או לנכסים שליד הבניין. אין חוק ארצי אחד שמסדיר את הנושא. כל עירייה פועלת לפי חוק עזר עירוני משלה, שהותקן מכוח סעיף 250 לפקודת העיריות. החוק מסמיך את מועצת העירייה לדרוש מבעל הנכס או מהמחזיק בו לבצע את העבודה הנחוצה.^[1]

מי שלא מקיים הוראה של חוק עזר עלול לשלם קנס. לפי סעיף 254 לפקודה, הקנס הוא עד 3,600 ש״ח, ובעבירה נמשכת עוד 160 ש״ח על כל יום אחרי שנמסרה התראה בכתב.^[1] מבקר המדינה מצא שאין אחידות בין הרשויות: הן מסווגות רמות סכנה אחרת, קובעות זמני תיקון שונים ובודקות את הצהרת המהנדס של הדיירים בדרכים שונות.^[1] לכן לא מספיק לקרוא מדריך כללי. צריך לדעת מה דורשת העירייה שלכם.

ההיקף גדול. לפי הדוח, משנת 2015 ועד יוני 2021 הכריזה עיריית תל אביב–יפו על 3,599 מבנים כמסוכנים, כ־20% מכלל המבנים בעיר. בבת ים הוכרזו 697 מבנים, כ־13%.^[1]

מי אחראי לתקן, ומה קורה אם לא מתקנים?

האחריות לתיקון מוטלת על בעלי הנכס והמחזיקים בו, כלומר על בעלי הדירות בבניין. עיריית בת ים כותבת זאת במפורש: האחריות על שיקום מבנה מסוכן מוטלת על דיירי הבניין, והם נושאים בעלויות.^[5] היא גם מדגישה שמרגע הוצאת הצו, האחריות לפגיעה עתידית בדיירים או בעוברי אורח מוטלת על בעלי הדירות.^[5]

כשבעלים לא מתקנים, חוקי העזר מאפשרים לרשות לפעול בעצמה ולחייב אותם בהוצאות. לצד זה יש קנסות והליכים משפטיים.^[1] ברשימה הפעילה של תל אביב–יפו, למשל, כ־119 תיקים נמצאים בסטטוס ״טיפול משפטי״.^[3]

6 שלבים מהצו ועד שהוא מוסר

1. קוראים את ההודעה עד הסוף. בודקים לפי איזה סעיף היא ניתנה, מה דרגת הסכנה, אילו ליקויים פורטו ומה המועד לביצוע. בתל אביב–יפו, למשל, מופיעים ברשימה הרשמית צווים לפי ״סעיף 3״ ו״סעיף 4״ וסטטוסים כמו ״אורכה נוספת״ או ״הוגשה השגה״.^[3]
2. מכנסים אסיפת דיירים דחופה. מחליטים על נציגות, על מינוי מהנדס ועל דרך המימון. עיריית בת ים ממליצה לכנס ישיבה דחופה של הדיירים או בעלי הנכסים מיד עם קבלת הצו.^[5]
3. ממנים מהנדס מטעם הבניין. לפי עיריית בת ים, כשמהנדס העירייה הגדיר את המבנה כמסוכן, על הדיירים למנות מהנדס מטעמם לחוות דעת נוספת.^[5] המהנדס מכין מפרט תיקון. לפי המפרט מבקשים הצעות מחיר מקבלן רשום. אצלנו אפשר לבחור: המהנדס שלנו או מהנדס מטעמכם.
4. בודקים אם צריך היתר. לא כל עבודה פטורה מהיתר. עיריית תל אביב–יפו כותבת שעבודות בנייה לביצוע הדרישה מחייבות היתר לפי חוק התכנון והבנייה, ושעבודות לשיפוץ החזית, כמו סיוד, טיח וצבע, מחייבות היתר לפי חוק העזר לשמירה ושיפוץ חזיתות בתים.^[2]
5. מבצעים את העבודה בפיקוח הנדסי. בתל אביב–יפו העבודה מתבצעת בידי קבלן הרשום אצל רשם הקבלנים, בפיקוח מהנדס רשום או הנדסאי בניין, ועד סיומה צריך להציב שלטי אזהרה.^[2] לפי עיריית בת ים, בעבודות כאלה נדרשים לעיתים חיזוק יסודות, עבודות בטון וברזל, סתימת סדקים, איטום, החלפת חיפוי וחיזוק אלמנטים רופפים.^[5]
6. מגישים הצהרת מהנדס ומחכים לבדיקה של העירייה. בסיום העבודות המהנדס חותם על הצהרה שהסכנה הוסרה. לפי דוח מבקר המדינה, בתל אביב–יפו בודקים שהמהנדס רשום בפנקס המהנדסים ומוודאים בסיור בשטח שהעבודות בוצעו. בבת ים הבדיקה נעשית באמצעות מהנדסים שהעירייה התקשרה איתם.^[1] רק אחרי הבדיקה הצו מוסר.

איך זה עובד בכל עירייה: טבלת השוואה

הטבלה מבוססת על המקורות הרשמיים שבתחתית העמוד. כשלא מצאנו פרט במקור רשמי, כתבנו מה כדאי לברר מול העירייה.

מה כוללת הצהרת מהנדס על הסרת סכנה?

בעיריית בת ים יש נוסח מפורסם להצהרה, והוא נותן מושג טוב על מה שהרשויות מצפות לראות.^[6]

• פרטי המבנה: כתובת, גוש וחלקה.
• פרטי המהנדס: מהנדס אזרחי הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים לפי תקנות התשכ״א-1960, בעל רישוי במדור הנדסת מבנים. יש לצרף רישיון בתוקף.
• הצהרה שהמבנה נבדק כולו, תוקן ושוקם בהתאם להכרזה, ואין בו עוד מסוכנות.
• פירוט הליקויים שנמצאו, עם תמונות, ופירוט תמציתי של העבודות שבוצעו.
• הצהרה שהעבודות בוצעו בפיקוח המהנדס ובאחריותו המלאה.

מבקר המדינה מתאר מקרה שבו עירייה לא קיבלה הצהרת מהנדס של הדיירים, משום שהתיקון לא ענה על הנדרש, ולכן לא הסירה את ההכרזה.^[1] המסקנה: את התיקון צריך לתכנן מול הליקויים שפורטו בהודעה, ולא ״לפי הערכה״.

קיבלתם מכתב על ״מבנה פל-קל״?

לפי עיריית תל אביב–יפו, פל-קל היא ״שיטת בנייה שעיקרה חלל אוויר הנמצא בין שתי שכבות בטון המחוברת באמצעות רצועות פח גלילי״. אחרי התמוטטות רצפת אולם ורסאי ב־2001 קבעה ועדת חקירה ממשלתית שהשיטה אינה תקנית ומעולם לא קיבלה אישור של מכון התקנים. בעקבות זאת פורסם חוזר מנכ״ל משרד הפנים עם הנחיות לאיתור מבנים כאלה ולטיפול בהם.^[2]

ברמת גן מינהל התכנון העביר לעירייה רשימת מבנים. העירייה שולחת לבעלים הודעות שדורשות לבצע בדיקות לזיהוי שיטת הבנייה, ומקיימת מעקב ודיווח שנתיים.^[4] בחולון מתפרסמת רשימה נפרדת של 17 מבני פל-קל.^[7] אם קיבלתם מכתב כזה, הצעד הראשון הוא בדיקה הנדסית שתזהה את שיטת הבנייה בפועל.

כמה עולה להסיר צו מבנה מסוכן?

אין לנו מחירון, כי זה לא מוצר מדף. כל בניין שונה, ולכן אנחנו נותנים מחיר רק אחרי בדיקה בשטח. ההצעה נבנית לפי:

• הליקויים שפורטו בהודעת העירייה ובמפרט המהנדס.
• גובה הבניין ודרך הגישה: פיגום, במת הרמה או סנפלינג.
• היקף החזיתות, והחיפוי או הטיח שצריך לקבע או להחליף.
• תיקוני בטון וברזל חשוף.
• היתרים ואישורים, למשל לשימוש במדרכה.
• עבודות נלוות, כמו איטום.

הבדיקה בשטח והצעת המחיר ניתנות ללא עלות וללא התחייבות. ההצעה מגיעה בכתב, עם חלוקה ברורה של העבודות, לוחות זמנים, תנאי אחריות ואפשרות לפריסה עד 60 תשלומים*.

מי המהנדס?

את חוות הדעת, המפרט וההצהרה בסיום אפשר לעשות דרך המהנדס שלנו או דרך מהנדס מטעמכם, לפי בחירתכם. בשני המקרים אנחנו מבצעים את העבודות לפי המפרט ההנדסי ומכינים את התיעוד שהמהנדס צריך להצהרה.

טעויות שמאריכות את התהליך

• מתחילים לעבוד בלי מפרט של מהנדס. ההצהרה בסוף צריכה להתייחס לליקויים שבהודעה, ותיקון שלא ענה עליהם עלול להידחות.^[1]
• שוכחים לבדוק היתרים ותיאומים. בתל אביב–יפו, למשל, עבודות חזית דורשות היתר, ופיגום או במה על המדרכה מחייבים תיאום מראש.^[2]
• בוחרים קבלן שאינו רשום. אפשר לבדוק כל קבלן בפנקס הקבלנים. הרישום שלנו: 36013.^[9]
• לא מתעדים. צלמו לפני העבודה, במהלכה ואחריה. לפי נוסח בת ים, ההצהרה כוללת תמונות של הליקויים.^[6]

בחרו את העירייה שלכם

בכל מדריך מופיע מה שמצאנו במקורות הרשמיים של העירייה: חוק העזר, רשימות מבנים, אנשי קשר והתהליך לסגירת התיק, ככל שפורסמו.

לפרטים על העבודה עצמה: שיקום מבנה מסוכן והסרת צו · חיזוק חיפוי וסנפלינג · שיקום מבנים.

עבודות שביצענו: שיקום חזיתות וטיפול בצווים

התמונות והתיאורים מתוך תיק העבודות שלנו. היקף העבודה, לוח הזמנים והאחריות נקבעים לכל פרויקט אחרי בדיקה.