קבלן רשום מס׳ 36013|45 שנות ניסיון משפחתי|פריסה עד 60 תשלומים*
מדריך עירוני · ירושלים
הסרת צו מבנה מסוכן בירושלים
בקצרה: בירושלים, כמו בכל עירייה, צו מבנה מסוכן מחייב את הבעלים לתקן על חשבונם: מהנדס רשום מטעם הבניין, קבלן רשום והצהרת מהנדס לסגירת התיק. בבניינים עם חזיתות אבן כדאי לבדוק במיוחד אבנים רופפות. את הנוהל ואת מסמכי הסגירה המדויקים מבררים מול העירייה. אנחנו עובדים בירושלים.
* הסדרי מימון בנקאיים לוועדי בתים או לדיירים, בכפוף לאישור הבנק ולתנאיו. קבלן רשום מס׳ 36013 – ניתן לאמת בפנקס הקבלנים של משרד הבינוי והשיכון (gov.il) או בתצוגת צד ג׳: msl.org.il.
לוקחים אתכם ברצינות - מבטיחים ליצור קשר בהקדם האפשרי
השאירו שם וטלפון לתיאום בדיקת צו והערכת מחיר בשטח — ללא עלות וללא התחייבות.
כמו בכל עירייה, הטיפול במבנים מסוכנים בירושלים נעשה לפי חוק עזר עירוני שהותקן מכוח פקודת העיריות. החוק מאפשר לעירייה לדרוש מבעלי הנכס או מהמחזיקים בו לבצע את העבודות הנחוצות.[1] ההודעה שקיבלתם מפרטת את הליקויים ואת המועד לביצוע, והיא המסמך שלפיו מתכננים את התיקון.
את שם המחלקה המטפלת, את פרטי הקשר ואת המסמכים הנדרשים לסגירת התיק מומלץ לברר באתר העירייה או במוקד העירוני לפני שמתחילים בעבודות.[2] אפשר גם לשלוח לנו צילום של ההודעה, ונעבור עליה איתכם.
אנחנו עובדים בירושלים. אנחנו מבצעים שיקום מבנים, חיזוק חיפוי ואבן ואיטום, ומלווים את הבניין עד הגשת המסמכים לעירייה.
רקע
אסון ורסאי: למה ירושלים היא מקרה מבחן
מבקר המדינה מביא את אסון ורסאי כדוגמה למחיר של מבנה מסוכן שלא טופל. ב־2001 קרסה רצפת הקומה השנייה של אולם שמחות בשכונת תלפיות. 23 בני אדם נהרגו ו־380 נפצעו. לפי הדוח, עיריית ירושלים העבירה לקופת הפיצויים כ־60 מיליון ש״ח, כחלק מהסדר שבו שולמו כ־230 מיליון ש״ח לכ־440 נפגעים.[1] לפי עיריית תל אביב–יפו, אחרי האסון קבעה ועדת חקירה ממשלתית ששיטת הפל-קל אינה תקנית. בעקבות זאת פורסם חוזר מנכ״ל משרד הפנים לאיתור מבנים שנבנו בשיטה.[5]
מאפיין מקומי
חזיתות אבן: הסיכון שכדאי לבדוק בירושלים
חלק גדול מהבניינים בירושלים מחופים באבן. אבן שמתנתקת מהקיר היא אחד המפגעים שרשויות מציינות כסיבה להכרזה. בת ים, למשל, מונה ״התנתקות של אריחים מהחיפוי החיצוני״ בין הסיבות להגדרת מבנה מסוכן.[4] אם יש סדקים בחיפוי, אבנים שזזו או אבנים שנפלו, כדאי להזמין בדיקה הנדסית לפני שמגיע מכתב מהעירייה.
הטיפול המקובל כולל בדיקה של כל החזית, פירוק מבוקר של אבנים רופפות, קיבוע מכני, איטום מפרקים ותיעוד לצורך הצהרת המהנדס. אפשר לעבוד מפיגום, מבמה או בסנפלינג, לפי גובה הבניין והגישה אליו. פרטים נוספים בעמוד חיזוק חיפוי וסנפלינג.
התהליך הכללי
הצעדים להסרת צו מבנה מסוכן בירושלים
קוראים את ההודעה. מה הליקויים, מה הדרגה ומה המועד לביצוע.
ממנים מהנדס אזרחי רשום מטעם הבניין. הוא מכין מפרט שעונה על כל ליקוי שפורט בהודעה.[1]
בודקים מול המהנדס אם צריך היתר. לא כל עבודה פטורה מהיתר. בתל אביב–יפו, למשל, גם שיפוץ חזית מחייב היתר.[5] את הדרישות בירושלים מבררים מול העירייה לפני שמתחילים.
מבצעים את העבודות. בידי קבלן רשום, בפיקוח המהנדס, עם תיעוד מלא.
מגישים את מסמכי הסגירה. מבקר המדינה ממליץ לרשויות לבחון את התיקון בשטח אחרי שמתקבלת הצהרת הבעלים, ומצא שיש פערים בין הרשויות בבדיקת הצהרות המהנדס.[1] לכן כדאי לברר מראש מול העירייה אילו מסמכים נדרשים לסגירת התיק.
מי שלא מקיים הוראה של חוק עזר עלול לשלם קנס של עד 3,600 ש״ח, ובעבירה נמשכת עוד 160 ש״ח ליום אחרי התראה בכתב. זה לפי סעיף 254 לפקודת העיריות, שחל על כל העיריות.[1]
צ׳ק־ליסט
לוועד בית בירושלים
מצלמים את ההודעה ואת כל הליקויים, במיוחד בחזית האבן.
אין לנו מחירון, כי זה לא מוצר מדף. כל בניין שונה, ולכן אנחנו נותנים מחיר רק אחרי בדיקה בשטח. ההצעה נבנית לפי:
הליקויים שפורטו בהודעת העירייה ובמפרט המהנדס.
גובה הבניין ודרך הגישה: פיגום, במת הרמה או סנפלינג.
היקף החזיתות, והחיפוי או הטיח שצריך לקבע או להחליף.
תיקוני בטון וברזל חשוף.
היתרים ואישורים, למשל לשימוש במדרכה.
עבודות נלוות, כמו איטום.
הבדיקה בשטח והצעת המחיר ניתנות ללא עלות וללא התחייבות. ההצעה מגיעה בכתב, עם חלוקה ברורה של העבודות, לוחות זמנים, תנאי אחריות ואפשרות לפריסה עד 60 תשלומים*.
מי המהנדס?
את חוות הדעת, המפרט וההצהרה בסיום אפשר לעשות דרך המהנדס שלנו או דרך מהנדס מטעמכם, לפי בחירתכם. בשני המקרים אנחנו מבצעים את העבודות לפי המפרט ההנדסי ומכינים את התיעוד שהמהנדס צריך להצהרה.
רוצים לדעת כמה זה יעלה אצלכם? מתחילים בבדיקה בשטח, ללא עלות וללא התחייבות.
